תרבות

"עכשיו אני יכול להסתחבק בטבעיות עם השכנים הערבים והקולגות מהעבודה, בלי להרגיש זר" - הלימוד החוויתי שהפך 12,743 יהודים לדוברי ערבית שוטפת

בזמן שהידע הממוצע שלנו בערבית מסתכם ב"אחלה" ו"עלא כיפאק", יש מי שלקחו את הערבית שהם מכירים מסבתא צעד אחד קדימה כדי לתקשר יותר טוב עם השכנים והמשפחה או להיפתח בפני הזדמנויות חדשות. "10 חודשים ואתה מדבר ערבית שוטפת כאילו זאת השפה השנייה שלך", זאת ההבטחה של צחי נקסוס מבית הספר 'דרדש' ללימודי ערבית מדוברת. סקפטיים? יצאנו לבדוק.

 

מור משרקי  17.3.21 // 13:00

"אני שונא להרגיש מחוץ לעניינים", מספר גיא (42) מהצפון, בעל חברת פרסום, "אבל זה פוגש אותי כל הזמן. בעסק אני לא יכול להגיע ללקוחות מהישובים פה בסביבה כי אני לא דובר את השפה, חבר'ה ערבים בשכונה מדברים וצוחקים ביניהם ואני מרגיש זר, אפילו במסעדות פה בגליל אני מרגיש תייר ומגמגם מול הטבחים והמלצרים. וואלה לדעת ערבית מדוברת היה יכול לפתור לי די הרבה…"

"חייבים להבין ש-50% מהאנשים שחיים פה בין הירדן לים התיכון דוברי ערבית", טוען צחי נקסוס, מייסד 'דרדש' בית הספר לערבית מדוברת, "זה כבר הרבה יותר מללמוד עוד שפה בשביל הכיף. יש כאן עניין של להיות מעורב בעניינים, להיות רלוונטי, להיות חלק מהסביבה שאתה חי בה".

"יש אזורים שלמים בארץ שיש בהם שלטים רק בערבית, מסעדות בסכנין עם תפריטים בערבית, חצי ממקומות הטיול בצפון ובנגב הם כאלה שתסתדר בהם רק אם אתה דובר את השפה", הוא ממשיך, "אנשים מדברים לידך בערבית באוטובוס, בעבודה, בשוק, ואין לך מושג אם הם צוחקים עליך, מנסים לתחמן אותך או סתם מדברים ביניהם שיחת חולין ובכלל לא אכפת להם ממך.

ועוד לא התחלנו לדבר ביזנס: מחלקות כוח אדם מפספסות פלח שוק עצום רק כי הן לא יודעות לאתר אקדמאים מהציבור הערבי, בעלי עסקים מפסידים הזדמנויות עסקיות עם 21% מאוכלוסיית המדינה בגלל קצר בתקשורת. הפער של השפה הוא קריטי! אבל אפשר לפתור אותו בקלות, ביעילות ואפילו בהנאה".

צחי נקסוס מקים 'דרדש': "הרוב המוחלט של היהודים לא יודעים ערבית מדוברת ונשארים מחוץ לעניינים"

 

עם שיעורים ב-4 רמות המועברים בידי דוברי ערבית שפת אם, חוברת סלנג צמודה, ספר בישול עם 50 מאכלים ערביים, סדנאות, טיולים ואפילו ערכות קפה איכותיות עם כלי נחושת – 'דרדש' בהחלט חריג בנוף של בתי הספר לערבית מדוברת בישראל, עם דגש גדול על חוויה לצד לימוד פרקטי של שיחה, תרבות ומנהגים.

צחי נקסוס, לפני שהקים את בית הספר, עבד בעמדה בכירה בעמותה של נוער ערבי בסיכון באזור הצפון, ותמך בבניית תוכנית להקניית השפה העברית. אחרי שנים הוא מצא שהנוער הערבי הצליח לגשר על הפער ולהשתלב בשוק התעסוקה, אך דווקא הצד היהודי נשאר בלי היכולת לתקשר את השפה הערבית והתרבות שלה – ולכן פעל לבנות את הגשר לצד השני והקים את בית ספר 'דרדש' לערבית מדוברת.

צחי, חלום שלי ללמוד ערבית מדוברת, אבל אני עובד ויש לי קריירה, איפה אני אמצא זמן ללמוד עכשיו?

"שאלה מצוינת. כל כך הרבה פעמים מגיעים אלינו אנשים ששנים רצו ללמוד ערבית וכל פעם דחו, הילד בדיוק נולד, יש תקופה לחוצה בעבודה, תמיד יהיו תירוצים. האסימון תמיד נופל מאוחר מדי, ואני אומר: למה? את ההפסד הזה אי אפשר להשלים אחר כך, זאת חרטה שתהיה לך לכל החיים, לא חבל?! 

סתם לדוגמה, אחד התלמידים, בן 41, הגיע כדי לחזק את הקשר עם סבתא שלו שהתחילה לחלות בדמנציה. הערבית העיראקית שלה הייתה יותר חזקה מהעברית מאז ומתמיד, ובזכות השיעורים הוא הצליח לתקשר איתה ולגרום לה להזיכר בסיפורים שאפילו אמא שלו, הבת שלה, לא שמעה מעולם על העלייה לארץ! 

אבל לא רק בתחום המשפחתי, הייתה אצלנו אשת חינוך בת 38 שבזכות השיעורים הצליחה ליצור קשר עם אנשים ממרוקו ודובאי שיעשו הרצאות בזום לתלמידים שלה בתקופת הקורונה. גם היה מי שעבד כמנהל מחלקה בסופר גדול ובזכות השיעורים הצליח סוף סוף לבנות אמון עם העובדים הערבים שלו, לגרום להם לכבד אותו ולתת תחושה יותר חבר'מנית וסחבקית בעבודה.

היו גם מי שהגיעו אלינו מתחום המשחק והתיאטרון, הם רצו ללמוד את הערבית של הרחוב, הפרקטית, כדי לפתוח לעצמם הזדמנויות תעסוקה. לא להאמין כמה פרויקטים של סדרות וסרטים צמחו בעקבות 'פאודה'. בקיצור, ידע בערבית מדוברת נותן לך הרבה מעבר לשפה ובלעדיו אתה פשוט מפסיד מהעולם הזה.

חוץ מזה צריך להבין: לא מדובר בלימוד יבש של אוניברסיטה. ממש לא. השיעורים אמנם מאוד מקצועיים ומועברים על ידי ערבים דוברי שפת אם שמלמדים את כל הדקויות הכי קטנות, אבל הם בשעות נוחות בערב או בימי שישי ובעיקר פרקטיים – אם זה דיבור, שיחה, להכין קפה בשיעור ולפצח ביחד את החידה שכתובה בערבית על הכוסות, לסייר בשוק ולטעום בקלאוות… המטרה היא ליהנות!"

בתמונה: שיעור חווייתי של בית ספר 'דרדש' לערבית מדוברת

באמת נשמע כיף, אבל ברצינות, לשתות קפה ולטעום בקלאוות זה מה שילמד אותי ערבית מדוברת?!

"זה רק הבונוסים הכיפיים של הלימוד, אבל כמובן שיש הרבה יותר מזה. היתרון המשמעותי שרק 'דרדש' נותן הוא למשל המורים שהם דוברי ערבית שפת אם. כל שנה צצים אנשים שיודעים ערבית מהצבא, או אפילו למדו באוניברסיטה, אבל זה לא מספיק. זה תמיד יהיה חסר, לא מספיק מדויק ולא באמת עדכני. 

כמו שאומרת בלסם, אחת המורות האהובות אצלנו, הערבית היא כמו עץ, עם כמה שהיא עתיקה ויש לה שורשים חזקים באדמה, העלים שלה כל הזמן מתחדשים. השפה הזאת משתנה כל הזמן, מילים וסלנג מתווספים כל הזמן. מי שלא דובר וחי את זה ביום יום שלו עם המשפחה והחברים הערבים – לא יידע כל מיני ביטויים וידבר שפה שגויה או מיושנת. 

נגיד, מי שיטיפו לך להגיד ת'לאת'ה (המילה הערבית למספר 3) במקום תלאתה. זה לא נכון. זה כמו אמריקאי שינסה לדבר עברית מהתנ"ך, זה לא מה שאומרים בשפת הדיבור. אבל לא רק שתעשה פאדיחה, זה גם יכול להיות טעות לא מכבדת, למשל אם תתבלבל בין כיף חאלק וכיף ח'אלק, שאחד משמעותו מה שלומך והשני מה שלום הדוד שלך – דבר שלא מכבד לשאול למשל אדם מבוגר. 

אז יש דברים שקשורים במילים, בסלנג, יש דברים שקשורים ממש בהגייה עצמה. הרבה ממי שמתיימרים וחושבים שהם יודעים ערבית ספץ ויבואו ללמד אותך ולקחת לך עוד כסף על זה – בגלל לא מהגים נכון את המילים בערבית, פשוט כי הם לא התחנכו על זה מהבית. 

דועאא, אחת המורות של בית הספר, היא קלינאית תקשורת במקצועה ותמיד שמחה לעזור לתלמידים שמתקשים עם ההגייה, יש לה שיטות שהיא מדגימה לך מול המראה איך להוציא את הצליל הכי מדויק. זה באמת דברים שלא תמצא בשום מקום אחר ויביאו אותך לרמה מושלמת של ערבית מדוברת".

בחייאת, כל הדיוקים הקטנים של השפה הם כאלה קריטיים?? מה, לא יבינו אותי עם מדוברת רגילה?

"חביבי, זה אפילו יותר מורכב מזה. יש הרבה מעבר לשפה ולמילים. מחקרים מראים שבין 80-90% מהשפה זה מסר לא לשוני, למשל מחוות ידיים, הבעות. לדעת את המילים זה לא מספיק. 

בעברית נגיד תשאל מישהו איך הייתה המסיבה והוא יגיד 'היה נחמד' אבל לפי הטון שלו אתה תבין שהיה ממש מעפן. בערבית שזו שפה עתיקה בהרבה, התפתחו הרבה מחוות ידיים, העוויות פנים וחוקים קטנים מסביב שיש להם משמעות הרבה מעבר לפרשנות במילון. 

איאד, אחד המורים שלנו, הסביר לי פעם שלעומת הערבית הספרותית, המדוברת היא מאוד ציורית ופואטית. התקשורת דרכה מורכבת מתנועות גוף, סלנגים, תחבירים, פתגמים שהם חלק בלתי נפרד מהשפה ואין אותם בספרים כי התרגום שלהם חברתי ולא מילולי. 

קורסים סטנדרטיים לא מלמדים את זה כי אין להם מורים שחיים את זה ביום יום, הם ילמדו אותך את הביטויים הגנריים. אבל בסופו של דבר המבחן האמיתי הוא לא מול המורה בקורס, אלא מול הבדואי שתפגוש בפק"ל קפה בנגב, הערבייה שעומדת בתור לפניך בסופר, הרופא שעומד לעשות לך את הניתוח ואפילו המלצר במסעדה. עבורם, הניואנסים הקטנים שמעבר למילים הם באמת חשובים.

צחי נקסוס מקים 'דרדש': "לעשות ככה למלצר במסעדה משדר מסר מאיים ואלים, בלי שבכלל התכוונת"

למשל, לעשות מחווה של 'חכה רגע' עם האצבעות מקובצות זה משדר מסר מאוד מאיים ואלים. לעשות ככה למלצר במסעדה ערבית זה ממש רע.

בעברית אנחנו מקללים כל הזמן, אומרים 'שיט' כשעט נופל לנו מהיד. אבל אצל ערבים, במיוחד בחברה המבוגרת, קללה נחשב פגיעה בקדושה, במיוחד קללות שמערבות אמא או אלוהים. מצד שני, ברכות אצלנו זה פחות מקובל ואצלם זה ביום יום, אפילו אם באים לחנות להתמקח פותחים את השיחה עם 5 דקות רק ברכות ומזכירים את אלוהים כל מילה שלישית, עוד משהו שבעברית לא נהוג.

ויש מחוות גם בלי מילים, איך לתפוס כוס יין, איך לשתות קפה אצל בדואים או אצל שכנים בטייבה, יש חוקים שונים של תרבות שאם מישהו מבפנים לא יגיד לך אותם – לא יהיה לך מושג שהם כאלה קריטיים".

אוקיי ואם אני לא הטיפוס שמתארח אצל בדואים או מתמקח עם מוכרים בשוק, מה אני צריך את זה?

"זה עמוק הרבה יותר. כדי לרכוש אמון של אדם אתה צריך להכיר את המנהגים הבסיסיים, את הערבית המדוברת הכי פשוטה שיש, את אורחות החיים. זה כבר מעודד פתיחות, קרבה, כבוד. זה שווה המון כשמדובר בעסק, קריירה, מערכות יחסים בעבודה.

למשל אם יש לך עובדים או קולגות ערבים, אתה צריך להבין את הניואנסים של התרבות. הרבה פעמים תתווכח איתם, הם יגידו לך 'בסדר' ויעלמו בלי לעשות מה שביקשת. למה? כי בוויכוח לא שמרת על הכבוד שלהם. זה לא מכובד להתווכח עם מישהו שבכיר ממך או מבוגר ממך, צריך להתנהג עם זה מאוד בעדינות".

אוקיי, זה חשוב. אבל מה אם אני לא חזק בשפות באופן כללי, מתאים לי ללמוד ערבית מדוברת?

"לגמרי כן, תסמוך עלינו, עברו אצלנו יותר מ-12,743 תלמידים וכולם יוצאים כשהם יודעים לדבר ערבית שוטפת. התכנים שלנו מתעדכנים כל הזמן, יש מחלקה פדגוגית שמתעסקת רק בזה. הלמידה היא בכיתות קטנות. כל המורים שלנו עוברים הכשרות והשתלמויות מדי רבעון, זה הכי מקצועי שיש.

הקורסים שלנו גם מתואמים לדירוג האירופי, יש דרגות בינלאומיות של ידיעת שפה והתוכנית שלנו בנויה לפי זה ב-4 רמות. כל רמה זה 10 שיעורים שאתה בוחר יום ושעה שמתאימים לך ומתחיל לרוץ. אם אתה לוקח את כל 4 הרמות ברצף אתה תוך שנה אחת מדבר ערבית שוטפת כאילו זאת השפה השנייה שלך".

צחי נקסוס מקים 'דרדש': "עברו אצלנו יותר מ-12,473 תלמידים עם רמות התוכן הגבוהות והמקצועיות ביותר"

אתה רציני איתי, 10 חודשים ואני יודע פרפקט ערבית מדוברת??

"בכנות? יש מקומות שיעבירו לך קורס ערבית מדוברת גם תוך 3 חודשים. בינינו, אתה יכול גם ללמוד בחינם ערבית באפליקציה כמו דואולינגו נניח. אבל הלימוד יהיה של ניב מצרי, לא פלסטיני, ושום למידה לבד ואפילו דרך קורסים מקצועיים, לא תיתן לך את הדבר האמיתי שאיתו תוכל לדבר בערבית ברחוב בלי להתבלבל באמצע, או לעשות טעות מבחינת ההגייה ולספוג גיחוכים במקרה הטוב ויריקה במקרה הרע.

אתה מבין? זה לא השפה, זה העולם. שום מקום אחר לא יכניס אותך ככה לתרבות הערבית, לאוכל, למנהגים, למוזיקה. אנשים שחיו את החיים שלהם 30, 40 שנה ויותר – פתאום נחשפים לדבר אחר לגמרי שמעשיר את החיים שלהם, אחרי שהם חשבו שכבר עשו ולמדו הכל, זה פותח לך את התיאבון, אתה מטייל יותר, לוקח את המשפחה למקומות, משוויץ עם היכולת שלך לתקשר עם כל דובר ערבית. 

אנחנו כיהודים כבר לא מופתעים כשערבי מדבר אתנו טוב ערבית. אבל כשתגיע לסכנין ולטייבה ותתחיל לדבר איתם ערבית באחלה, ולא מילים משובשות שאתה זוכר מהצבא או מסבתא, אלא ממש השפה והסלנג שהם מכירים כאילו גדלת איתם בשכונה – אתה תתקבל בכזה כבוד, ישר יחייכו אליך, יזמינו אותך לקפה ויפנקו את הילדים עם בקלאוות ומתוקים. 

העובדה שאתה מדבר את השפה שלהם כבר מקרבת אותם אליך והאפשרויות הן בלתי מוגבלות. הייחודיות שלנו היא באמת בפרקטיקה הזאת שאתה משיג רק עם מורים דוברי ערבית, באפשרויות הנרחבות שלנו לספק מורים מכל הסוגים שילמדו אותך את הניב של הערבים שגרים באזור שלך, וכמובן בכל מהלך הלמידה שהוא אשכרה כיף. אתה לא בא ללמוד, אתה בא לדעת – ונהנה מהחבר'ה ומהחוויות".

טוב זה נשמע מדהים. אז מה הצעד הבא, איך אני מתחיל ללמוד אצלכם ערבית מדוברת?

"הכי פשוט שיש, יוצר אתנו קשר ומתאם לך יום ושעה בשבוע שמתאים לך להתחיל את הרמה שמתאימה לך. יועצי הלימודים שלנו יעזרו לך בזה כמובן. בכלל, מעבר למקצועיות של המורים יש לנו דגש חזק על שירות תלמידים והצוות שלנו זמין לך בוואטסאפ, במייל ובטלפון לכל שאלה מ-8 בבוקר עד 21 בלילה. 

המטרה של 'דרדש' זה באמת לתת לך כל מה שאתה יכול כדי לדבר ערבית שוטפת ולהיות חלק מהעולם והתרבות הזאת. החזון שלנו הוא שתוך 10 שנים בכל בית אב בישראל יהיה לפחות נציג אחד שיידע לדבר ערבית, בדיוק כמו שבמשפחות ערביות תמיד תמצא מי שיודע עברית, ככה נוכל ליהנות מכל העולמות".

כתבות דומות

איך משיגים השתלת שיער משתלמת אצל המומחים בטורקיה בלי לקום מהספה?

שאף אחד לא יסובב לכם את הראש – השתלות שיער בטורקיה הן לא מה שחשבתם. היום אפשר לקבל אבחון היברידי, ייעוץ מרחוק ופינוקים במלונות 5 כוכבים בחו"ל בדרך לבלורית שהופכת כל מתקרח ממוצע לגבר נחשק. יצאנו לבדוק מהי הרשת המחתרתית המדוברת היום ואיך אפשר להשיג דרכה "דילי זהב" עם 50-70% הנחה בזמן שמקבלים שירות 'הכל כלול' אצל המומחים המובחרים בטורקיה?

לכתבה »

לא רק תחביב: הכנסה נוספת מסריגה?

בעידן של היום, כשהקריירה הסטנדרטית לא מספיק מעניינת ולא מניבה משכורת מספיק גבוהה, צעירות מכל הארץ מוצאות דרכים מקוריות להכנסה נוספת, הרבה פעמים מתחביב DIY – עשה זאת בעצמך – בלי לצאת מהבית. יצאנו לחקור את אפרת אברהם, מפתחת שיטת ה"ניט פרפקט", איך הופכים תחביב סריגה (גם בלי ידע מוקדם) להכנסה נוספת של כ-3,850 ש"ח בחודש?

לכתבה »

עובדים במקומך: משרד הפרסום שהחליט לעשות מהפכה

מאמן, יועץ, מתווך, חשמלאי, קוסמטיקאית וכל בעל עסק עצמאי בארץ יודע ש״תעודת מקצוע״ לא תגרום לעסק לעבוד, ושכדי להצליח חייבים לקוחות, והרבה. איש העסקים המפורסם שב-2 העשורים האחרונים מכר עשרות אלפי מוצרים ושירותים בשווי כולל של מיליונים רבים, החליט לתת יד לעצמאים ולהגשים להם את החלום. במקום ללכת לחברת פרסום דיגיטלי ולשלם אלפי שקלים מדי חודש עבור כמה פוסטים בפייסבוק (שלא עובדים ברוב המקרים), הוא מפרסם בעצמו עבור בעל העסק ב-8 פלטפורמות שונות, מתאים את הפרסום עבורו, מלווה אותו באופן צמוד, וכל זה ב-¼ מהמחיר ובזמן שמתחילים לשלם רק חודשיים לאחר שמתחילים לקבל את השירות.

לכתבה »

מציאת הכישרון, הסיפוק ועוד 2,000 ש״ח בחודש ״על הדרך״

מסתבר שידע בסיסי בעיצוב גרפי הוא אחת התכונות הנדרשות ביותר בישראל של 2021. זה מתחיל באנשים שיושבים בבית ורוצים לבטא את האמנות שבהם, ומגיע לבעלי עסקי שמשלמים אלפי ועשרות אלפי שקלים על תוצרי גרפיקה מדי שנה. העניין הוא, שזה מקצוע שקל ללמוד אותו (מהר), בלי להסתבך מבחינה טכנית, בלי להוציא הרבה כסף, בלי לבזבז זמן ואפילו להרוויח עוד 2,000-3,000 ש״ח בחודש ״על הדרך״.

לכתבה »

כתבות דומות

איך משיגים השתלת שיער משתלמת אצל המומחים בטורקיה בלי לקום מהספה?

שאף אחד לא יסובב לכם את הראש – השתלות שיער בטורקיה הן לא מה שחשבתם. היום אפשר לקבל אבחון היברידי, ייעוץ מרחוק ופינוקים במלונות 5 כוכבים בחו"ל בדרך לבלורית שהופכת כל מתקרח ממוצע לגבר נחשק. יצאנו לבדוק מהי הרשת המחתרתית המדוברת היום ואיך אפשר להשיג דרכה "דילי זהב" עם 50-70% הנחה בזמן שמקבלים שירות 'הכל כלול' אצל המומחים המובחרים בטורקיה?

לכתבה »

לא רק תחביב: הכנסה נוספת מסריגה?

בעידן של היום, כשהקריירה הסטנדרטית לא מספיק מעניינת ולא מניבה משכורת מספיק גבוהה, צעירות מכל הארץ מוצאות דרכים מקוריות להכנסה נוספת, הרבה פעמים מתחביב DIY – עשה זאת בעצמך – בלי לצאת מהבית. יצאנו לחקור את אפרת אברהם, מפתחת שיטת ה"ניט פרפקט", איך הופכים תחביב סריגה (גם בלי ידע מוקדם) להכנסה נוספת של כ-3,850 ש"ח בחודש?

לכתבה »

עובדים במקומך: משרד הפרסום שהחליט לעשות מהפכה

מאמן, יועץ, מתווך, חשמלאי, קוסמטיקאית וכל בעל עסק עצמאי בארץ יודע ש״תעודת מקצוע״ לא תגרום לעסק לעבוד, ושכדי להצליח חייבים לקוחות, והרבה. איש העסקים המפורסם שב-2 העשורים האחרונים מכר עשרות אלפי מוצרים ושירותים בשווי כולל של מיליונים רבים, החליט לתת יד לעצמאים ולהגשים להם את החלום. במקום ללכת לחברת פרסום דיגיטלי ולשלם אלפי שקלים מדי חודש עבור כמה פוסטים בפייסבוק (שלא עובדים ברוב המקרים), הוא מפרסם בעצמו עבור בעל העסק ב-8 פלטפורמות שונות, מתאים את הפרסום עבורו, מלווה אותו באופן צמוד, וכל זה ב-¼ מהמחיר ובזמן שמתחילים לשלם רק חודשיים לאחר שמתחילים לקבל את השירות.

לכתבה »

מציאת הכישרון, הסיפוק ועוד 2,000 ש״ח בחודש ״על הדרך״

מסתבר שידע בסיסי בעיצוב גרפי הוא אחת התכונות הנדרשות ביותר בישראל של 2021. זה מתחיל באנשים שיושבים בבית ורוצים לבטא את האמנות שבהם, ומגיע לבעלי עסקי שמשלמים אלפי ועשרות אלפי שקלים על תוצרי גרפיקה מדי שנה. העניין הוא, שזה מקצוע שקל ללמוד אותו (מהר), בלי להסתבך מבחינה טכנית, בלי להוציא הרבה כסף, בלי לבזבז זמן ואפילו להרוויח עוד 2,000-3,000 ש״ח בחודש ״על הדרך״.

לכתבה »